אנחנו מכירים את המושגים הפער הדורי, פער בהתקשרות, פערים בהבנה בין דור לדור, כמו שהילדים יכולים לראות את הוריהם כלא רלוונטיים, מיושנים, אולם נשאלת השאלה האם קיים בכלל קושי או מחסום בתקשורת בין בני האדם, במאמר קצר זה ננסה לברר את הנושא.
שאלה לדיון: מדוע בני האדם צריכים לתקשר? מה הסיבה? כפי ששואל ערן שיוביץ
תשובה: כשאנו תינוקות, אין לנו צורך לתקשר עם עוד תינוקות בני גילנו, אנו זקוקים לחום, ביטחון, אוכל ושתייה, זקוקים בעיקר לאימא, זו ההנאה שלנו כתינוקות, הצורך שלנו, לאט לאט אנחנו מתפתחים ומתחילים לרצות לתקשר עם הסביבה, ויותר מאוחר עם בני גילנו כך שבערך בגיל שנתיים רובנו נמצאים במסגרת מחוץ לבית, כלומר אנחנו יצורים שמתפתחים ורוצים ליהנות, הרצונות שלנו מתפתחים, וכל התקשרות שלנו היא למעשה מתוך רצון להשיג משהו בשביל עצמנו.
מסקנה: אנו יצורים מפותחים מאוד שכל מטרת ההתקשרות שלנו היא להשיג משהו בשביל עצמנו.
אפשר לראות זאת אצל ילדים, שאם ילד רוצה צעצוע של ילד אחר הוא לוקח, ולפעמים יכול להפעיל כוח, בהמשך אנחנו מתפתחים ומתפתחת גם הבושה, אנחנו מבינים שיש כללים לחברה, ואנחנו מנסים להתאים את עצמנו לחברה.
מסקנה: אנו יצורים מפותחים מאוד שכל מטרת ההתקשרות שלנו היא להשיג משהו בשביל עצמנו אך הבושה מאזנת אותנו.
בהמשך ההתפתחות, אנו מתחילים לפתח רגישות לצד השני מתוך הזדהות, אמפתיה וכו'.
מסקנה: אנו יצורים מפותחים מאוד שכל מטרת ההתקשרות שלנו היא להשיג משהו בשביל עצמנו אך הבושה מאזנת אותנו, בנוסף אנו יכולים להיות אמפתיים לאחר.
אנו צריכים להבין את טבע האדם, שהוא אגואיסטי וכל מטרתו היא להרוויח משהו ויכול להיות מאוד על חשבון האחר, אנחנו צריכים להיות מודעים לזה, ולהיות מעל זה, ואולי אז נוכל לתקשר ביתר קלות.
לדוגמא, מכונית אכפה אותי בכביש בצורה שהפריעה לי, כלומר מישהו הרוויח משהו על חשבוני, אני מתעצבן, אם אני אהיה מעל זה, אקח בחשבון את טבע האדם שהוא אגואיסטי, בנוסף יכול לשכנע את עצמי שאולי יש סיבה שאכפו אותי, אולי האדם ממהר, ברגע שאני מתעלה על האגו שלי, אז אני משתחרר מהמחסומים, מהרצון להרוויח על חשבון מישהו.
אם נהיה במודעות לטבע האדם, ונשתדל לתת ולא לקחת, נדע איך לתקשר נכון עם סביבתנו.